קואוצ'ינג ומתן כלים למי שסובל ממחשבות יתר

איך להשתחרר ממחשבות יתר ולחיות בשלווה?

אנשים רגישים, רגישים מאוד ועד אנשים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) נוטים לרגישות יתר מסיבות שונות הקשורות למבנה המוח שלהם, לוויסות הרגשי ולתגובותיהם לסביבה. הנה כמה סיבות עיקריות:

1. רגישות חושית גבוהה

אנשים רגישים ואנשים עם ADHD חווים לעיתים עומס חושי בגלל קושי בסינון גירויים. רעשים חזקים, תאורה מסוימת או מגע מסוים יכולים לגרום להם לתחושת הצפה.

2. ויסות רגשי חלש

ADHD משפיע על הקורטקס הפרה-פרונטלי, שאחראי על שליטה בדחפים וויסות רגשות. לכן, אנשים עם ADHD עשויים לחוות רגשות חזקים יותר, להתקשות להרגיע את עצמם, ולהגיב בצורה עוצמתית למצבים שונים.

3. רמת עוררות גבוהה

המוח של אנשים עם ADHD פועל לעיתים בתדר גבוה, מה שגורם להם להיות דרוכים ורגישים יותר לכל שינוי בסביבה.

4. נטייה לפרשנות שלילית

אנשים רגישים מאוד ו/או אנשים עם ADHD בגלל שהם חוו לא פעם ביקורת לאורך חייהם (על חוסר סדר, חוסר קשב, אימפולסיביות), הם עלולים להיות רגישים מאוד להערות ולפרש אותן באופן אישי.

5. קושי בהשהיית תגובה

התגובה הרגשית שלהם יכולה להיות מהירה וסוערת, בלי שליטה מספקת. אם מישהו פוגע בהם, הם עשויים להגיב מיד, מבלי לחשוב, מה שמגביר את הרגישות שלהם לאינטראקציות חברתיות.

6. שחיקה רגשית ומנטלית

אנשים עם ADHD מתאמצים מאוד לנהל את היומיום שלהם (לארגן, לעמוד בזמנים, לזכור דברים), מה שגורם לשחיקה שמובילה לעצבנות ורגישות יתר.

איך אפשר לווסת את הרגישות הזו?

• טכניקות הרגעה: תרגילי נשימה, מדיטציה ופעילות גופנית עוזרים להפחית רגישות יתר.

• ניהול עומס חושי: לייצר סביבה רגועה יותר ולהפחית גירויים.

• עבודה על פרשנות קוגניטיבית: ללמוד לזהות מחשבות שליליות ולשנות אותן (באמצעות CBT למשל).

כיצד אימון רגשי וטיפול ברגישות מתייחסים לכך?

1. אימון אישי (Coaching):

* פיתוח מיומנויות ניהול עצמי: האימון מתמקד בהקניית כלים לניהול זמן, ארגון ותכנון, המסייעים להפחית תחושות הצפה ותסכול.

* חיזוק מודעות עצמית: זיהוי מצבים המעוררים רגישות יתר ופיתוח אסטרטגיות להתמודדות עמן.

* הצבת מטרות והתמדה: סיוע בהגדרת מטרות אישיות ומקצועיות ובפיתוח דרכים להשגתן, תוך התמודדות עם האתגרים הייחודיים של ADHD ו/או אנשים עם רגישות יתר שלעתים מתקשים לעמוד במטרות שהציבו לעצמם, שכן המוח עובד בחשיבת יתר על סיטואציות, מה שמוריד להם את התדר האנרגטי והאנרגיה הפיזית.

2. זיהוי ושינוי דפוסי חשיבה שליליים: טיפול זה מסייע בזיהוי מחשבות שליליות אוטומטיות ובהחלפתן במחשבות מציאותיות ומאוזנות יותר.

* פיתוח כלים לוויסות רגשי: לימוד טכניקות לניהול רגשות, כמו תרגילי נשימה ומיינדפולנס, המסייעים בהפחתת תגובות רגשיות עוצמתיות.

* חשיפה מבוקרת: התמודדות הדרגתית עם מצבים המעוררים רגישות יתר, במטרה להפחית את ההשפעה הרגשית שלהם.

3. ריפוי בעיסוק:

o התאמת הסביבה: עבודה על התאמת סביבת החיים והעבודה לצרכים האישיים, במטרה להפחית גירויים המעוררים רגישות יתר.

* פיתוח אסטרטגיות תפקודיות: הקניית כלים ומיומנויות לשיפור התפקוד היומיומי, תוך התחשבות בקשיים הייחודיים של הפרעת הקשב.

 ניתן לעיין במאמר הבא:

כיצד מתבצע התהליך?

באמצעות עבודה על דפוסי החשיבה, נשנה פרשנויות מגבילות, מסגור מחדש, נלמד טכניקות מיינדפולנס ונווסת את העומס הרגשי שנגרם מהמחשבות.

למי מתאים הקואוצ'ינג הזה?

לכל מי שמרגיש שהראש שלו לא עוצר לרגע ורוצה לחוות רוגע ושליטה מחשבתית.